העברת ידע קשורה בקשר הדוק לכל מקצועות עובדי הידע — בריאות, פיננסים, משפטים, טכנולוגיית מידע, טכנולוגיה, חינוך, עיתונאות, והרשימה ממשיכה. אז למה כל כך הרבה עדיין נאבקים עם זה?
המונח “ניהול ידע” קיים זמן רב. בשנות תוכנה, אנחנו מדברים על מעט אחרי המפץ הגדול. לכן לא מפתיע שזה נוטה להיות קשור עם המערכות הכבדות, מבוססות המיינפריים והטכניות למדי של שנות ה-80 וה-90. המערכות הללו התמקדו באחסון מסמכים, בעוד שפלטפורמות חדשות נותנות עדיפות לגישה לידע — והתפקוד הזה של גישה (כלומר שיתוף ידע ויכולת שימוש) הוא המפתח להבנת ניהול ידע כשירות (KMaaS).
גם בתוך תעשיות שנראו מונוליתיות, כמו בריאות, מחלקות שונות יצטרכו ללכוד גם מידע טקטי ומפורש שונה וגם חופף. בית חולים הוא מיקרוקוסמוס של מצב זה:
רופאים צריכים ידע רפואי ופרמצבטי ספציפי ומיידי
מנהלים צריכים ידע על מערכת פיננסית ורגולציה
נציגי שירות לקוחות צריכים לדעת כיצד לדרוש פתרונות ולטפל בשיחות בנושאים החל מביטוח ועד לקביעת תורים
צוות הקבלה צריך מידע על מדיניות במיקום
צוות תחזוקה צריך להבין את מהות הניקיון והתחזוקה של מרחבי וציוד רפואי.
באותה עת, כל הקבוצות הללו זקוקות לידע חופף על דברים כמו גישה לבניין ומערכות, לוחות זמנים ומדיניות. צפייה מהם לעבוד בבסיסי ידע שונים לחלוטין — שבהם הצרכים החופפים לידע יכולים בקלות לצאת מסנכרון — היא אבסורד, אבל זה בדרך כלל הכיצד שידע בבתי חולים מסודר בכל מקרה, מה שמוביל לאי יעילות, בלבול, ואם לא לצמצם את תהליך קבלת ההחלטות, לפחות לבלבול של מטופלים ומבקרים.
ניהול ידע כשירות הוא לא רק על השקעה במערכת ניהול ידע, אלא על דמיון מהותי מחדש על מה יכול לעשות תיאום טוב יותר בהעברת ידע לעסק. כש< a href="https://www.getguru.com/reference/knowledge-management-strategy">אסטרטגיית ניהול ידע מתמקדת בגישה במקום אחסון, זה מאפשר לאנשים לקבל החלטות טובות יותר, וחברות למנוע בעיות חוזרות.
תחשוב על זה כך: בעיה אחת היא אף פעם לא רק בעיה אחת. נציג שירות לקוחות בודד נותן מידע שגוי ללקוח אחד בפעם אחת יכול, במקרים רבים, להיחשב כאי-בעיה. אבל אותו נציג מקיים אינטראקציה עם יותר מאשר לקוח אחד — ואם הוא שיתף את המידע השגוי הזה עם נציג אחר, שמסכים עם עוד אחד, שמשתף עם עוד אחד… זה מהר מתדרדר לנושא גדול שיכול להיות לו השלכות אדירות עבור מותג.
במודל KMaaS, עם זאת, לקח נלמד פעם אחת, מתועד, ודוחף למספר רב של אנשים בהקשר, מה שמפחית באופן משמעותי את האפשרות של העברת ידע רעה. בהגדרה הגמישה ביותר, גם ידע מובנה וגם בלתי מובנה יכולים להיות מונגשים בקלות ודוחפים לאלה שצריכים את זה.
חברות עם תרבויות מונעות ידע מדורגות על פני התחום, והן מסתמכות על תהליכי ניהול ידע גמישים וחזוניים כדי לסייע להניע את הצלחתן.
העברת ידע קשורה בקשר הדוק לכל מקצועות עובדי הידע — בריאות, פיננסים, משפטים, טכנולוגיית מידע, טכנולוגיה, חינוך, עיתונאות, והרשימה ממשיכה. אז למה כל כך הרבה עדיין נאבקים עם זה?
המונח “ניהול ידע” קיים זמן רב. בשנות תוכנה, אנחנו מדברים על מעט אחרי המפץ הגדול. לכן לא מפתיע שזה נוטה להיות קשור עם המערכות הכבדות, מבוססות המיינפריים והטכניות למדי של שנות ה-80 וה-90. המערכות הללו התמקדו באחסון מסמכים, בעוד שפלטפורמות חדשות נותנות עדיפות לגישה לידע — והתפקוד הזה של גישה (כלומר שיתוף ידע ויכולת שימוש) הוא המפתח להבנת ניהול ידע כשירות (KMaaS).
גם בתוך תעשיות שנראו מונוליתיות, כמו בריאות, מחלקות שונות יצטרכו ללכוד גם מידע טקטי ומפורש שונה וגם חופף. בית חולים הוא מיקרוקוסמוס של מצב זה:
רופאים צריכים ידע רפואי ופרמצבטי ספציפי ומיידי
מנהלים צריכים ידע על מערכת פיננסית ורגולציה
נציגי שירות לקוחות צריכים לדעת כיצד לדרוש פתרונות ולטפל בשיחות בנושאים החל מביטוח ועד לקביעת תורים
צוות הקבלה צריך מידע על מדיניות במיקום
צוות תחזוקה צריך להבין את מהות הניקיון והתחזוקה של מרחבי וציוד רפואי.
באותה עת, כל הקבוצות הללו זקוקות לידע חופף על דברים כמו גישה לבניין ומערכות, לוחות זמנים ומדיניות. צפייה מהם לעבוד בבסיסי ידע שונים לחלוטין — שבהם הצרכים החופפים לידע יכולים בקלות לצאת מסנכרון — היא אבסורד, אבל זה בדרך כלל הכיצד שידע בבתי חולים מסודר בכל מקרה, מה שמוביל לאי יעילות, בלבול, ואם לא לצמצם את תהליך קבלת ההחלטות, לפחות לבלבול של מטופלים ומבקרים.
ניהול ידע כשירות הוא לא רק על השקעה במערכת ניהול ידע, אלא על דמיון מהותי מחדש על מה יכול לעשות תיאום טוב יותר בהעברת ידע לעסק. כש< a href="https://www.getguru.com/reference/knowledge-management-strategy">אסטרטגיית ניהול ידע מתמקדת בגישה במקום אחסון, זה מאפשר לאנשים לקבל החלטות טובות יותר, וחברות למנוע בעיות חוזרות.
תחשוב על זה כך: בעיה אחת היא אף פעם לא רק בעיה אחת. נציג שירות לקוחות בודד נותן מידע שגוי ללקוח אחד בפעם אחת יכול, במקרים רבים, להיחשב כאי-בעיה. אבל אותו נציג מקיים אינטראקציה עם יותר מאשר לקוח אחד — ואם הוא שיתף את המידע השגוי הזה עם נציג אחר, שמסכים עם עוד אחד, שמשתף עם עוד אחד… זה מהר מתדרדר לנושא גדול שיכול להיות לו השלכות אדירות עבור מותג.
במודל KMaaS, עם זאת, לקח נלמד פעם אחת, מתועד, ודוחף למספר רב של אנשים בהקשר, מה שמפחית באופן משמעותי את האפשרות של העברת ידע רעה. בהגדרה הגמישה ביותר, גם ידע מובנה וגם בלתי מובנה יכולים להיות מונגשים בקלות ודוחפים לאלה שצריכים את זה.
חברות עם תרבויות מונעות ידע מדורגות על פני התחום, והן מסתמכות על תהליכי ניהול ידע גמישים וחזוניים כדי לסייע להניע את הצלחתן.
